לפתוח את הלב בפרק ב’ – סיפור אישי על לראות את עצמנו מחדש

פעם חשבתי שזוגיות טובה היא משהו שמגיע “מעצמו”. שאם יש חיבור, הכל יזרום.

אחר כך, עם השנים — אחרי טעויות, אחרי אכזבות, אחרי אהבות שלא החזיקו — הבנתי משהו עמוק יותר:

זוגיות טובה לא נבנית רק על אהבה. היא נבנית גם על הדרך שבה אני רואה את עצמי.

כשמצאתי את עצמי בגיל 47, שוב שואל אם אני רוצה לפתוח את הלב, נאלצתי להסתכל פנימה בכנות שלא הכרתי:

איך אני רואה את עצמי מול העולם?

האם אני מאמין שמגיע לי קשר טוב באמת — כזה שלא אצטרך להתאמץ כדי להוכיח את עצמי בו?

האם אני סוחב איתי פחדים מהעבר שעדיין מנהלים אותי?

האם אני מסוגל לאהוב מבלי לוותר על עצמי?

כמו רוב האנשים, גם אני חוויתי כישלונות.

פעמים שנפלתי, התפשרתי, פחדתי, או הלכתי לאיבוד בתוך זוגיות שלא התאימה לי.

אבל עם הזמן הבנתי: הכישלונות האלו לא מגדירים אותי. הם לא סיפור הכישלון שלי — הם סיפור הלמידה שלי.

הבנתי שכל קושי שעברתי, כל משבר, כל פרידה — לא נועדו לשבור אותי, אלא ללמד אותי איך לראות את עצמי נכון יותר.

איך להבין מה אני באמת צריך.

איך להציב גבולות בריאים.

איך לבחור אהבה מתוך חיבור, ולא מתוך פחד.

וזה לא קל.

הפיתוי להישאר בתוך דפוסים מוכרים הוא חזק.

הפחד לא להיפגע שוב יכול לשתק.

אבל יש גם תקווה חדשה: להבין שהעבר הוא לא עונש — הוא קרש קפיצה.

היום, כשאני חושב על זוגיות, אני לא מחפש מישהו ש”ישלים” אותי.

אני מחפש מישהי שאיתה אוכל לצמוח. מישהי שתראה אותי, ואני אראה אותה.

קשר שבו אני לא צריך להסתיר את מי שאני באמת, לא את החוזקות שלי ולא את הפחדים שלי.

אני מאמין שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים ליצור לעצמם פרק ב’ טוב יותר — אם רק נבחר להסתכל על עצמנו אחרת.

לא דרך עיני האכזבות של פעם, אלא דרך עיני התקווה והאמונה שיש בתוכנו היום.

העבר לא שולט בנו — הוא בונה אותנו.

והעתיד? העתיד הוא הזדמנות לאהוב אחרת, טוב יותר, מדויק יותר.

ומה הסיבה שאני כותב לכם את כל זה ? רק כי אני הייתי שם, כי אלפים מכם שאני פוגש מידי שנה בהזדמנויות שונות, פשוט שם… לא יוצאים, לעיתים ממורמרים ולעיתים סתם תקועים בעבר או בבית…. אז הזמן לחיות הוא עכשיו !!